פרס נובל לרפואה למדענים שפיתחו את טכנולוגיית חיסוני ה-mRNA

פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה הוענק אמש (ב') לפרופ' קטלין קריקו ולפרופ' דרו ויסמן שפיתחו את הטכנולוגיה שנמצאת בבסיס חיסוני ה-mRNA, טכנולוגיה שהיתה בעיקר נסיונית לפני המגיפה, אך כעת החיסונים שמבוססים עליה ניתנים למיליוני אנשים ברחבי העולם. בנוסף, אותה טכנולוגיית mRNA נחקרת כעת עבור מחלות אחרות, כולל סוגים מסוימים של סרטן.

ועדת פרס הנובל אמרה בהכרזה כי "חתני הפרס תרמו לקצב חסר התקדים של פיתוח חיסונים במהלך אחד האיומים הגדולים ביותר על בריאות האדם בתקופה המודרנית".

פרופ' קטלין קריקו, מאוניברסיטת סגד בהונגריה ואוניברסיטת פנסילבניה, בת 68, ילידת הונגריה, חקרה את הנושא משנת 1989 באוניברסיטת פנסילבניה ונשארה נאמנה לחזונה בתחום ה־mRNA כחומר טיפולי, אף על פי שהתקשתה לקבל מימון למחקר. היא נשארה חוקרת באוניברסיטה עד שמונתה בשנת 2013 לבכירה בחברת הביוטכנולוגיה ביונטק, החברה שפיתחה את החיסון יחד עם "פייזר". בשנת 2021 חזרה לאקדמיה ועל עבודתה בתחום ה-mRNA זכתה בפרסים רבים.

פרופ' קטלין קריקו. צילום: פגי פטרסון/ אתר פרס נובל

פרופ' דרו ויסמן מאוניברסיטת פנסילבניה למד רפואה בבית הספר לרפואה בהרווארד ולאחר מכן התמחה באימונולוגיה ומיקרוביולוגיה בבית החולים Beth Israel Deaconess בבוסטון. בשנת 1997 פתח את מעבדתו באוניברסיטת פנסילבניה והתמקד ב-RNA ובחיסונים, שם פגש את פרופ' קריקו. את מחקרם פורץ הדרך הם פרסמו יחד בשנת 2005 והוא, לצד מחקרים נוספים, היה זה שהניח את הבסיס לחיסוני הקורונה כ-15 שנה לאחר מכן. גם פרופ' ויסמן קיבל על עבודותיו בתחום ה-mRNA פרסים יוקרתיים רבים טרם ההכרזה על הנובל.

פרופ' דרו ויסמן. צילום: פגי פטרסון/ אתר פרס נובל

טכנולוגיית ה-mRNA הביאה בשורה של ממש לתחום החיסונים, כשטכנולוגיות החיסונים המסורתיות התבססו בעיקר על גרסאות מומתות או מוחלשות של הפתוגן - או על ידי שימוש ברכיבים שלו. במהלך מגיפת הקורונה, החיסונים של Moderna ו-Pfizer/BioNTech היו שניהם מבוססים על טכנולוגיית ה-mRNA.

mRNA היא מולקולת RNA שתפקידה העיקרי הוא לשמש כמעיין "ספר פעולות" לריבוזומים בתא על מנת לייצר חלבונים. ויסמן וקריקו שמו לב שתאים דנדריטים מזהים mRNA מתועתק in vitro כחומר זר, מה שמוביל להפעלתם ולשחרור של מולקולות איתות דלקתיות. הם תהו מדוע ה-mRNA המתועתק in vitro זוהה כזר, בעוד ש-mRNA מתאי יונקים לא הוביל לאותה תגובה. אותה שאלת מחקר גרמה לקריקו ולויסמן להבין כמה מאפיינים קריטיים המבחינים בין הסוגים השונים של ה-mRNA, וכי הם אלה שעשויים לעורר תגובה דלקתית ולהפחית ביטוי חלבונים. המאפיינים הללו שימשו בבסיס פיתוח חיסוני ה-mRNA הקיימים.