עד כה היה ידוע כי פקקים ריריים (mucus plugs) בדרכי הנשימה הם ממצא שכיח יחסית בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). עם זאת, לא היה ידוע האם קיים קשר בין פקק רירי בדרכי הנשימה לבין תמותה בקרב חולים אלו.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'JAMA', מטרת החוקרים הייתה לקבוע האם הימצאותם של פקקים ריריים בדרכי הנשימה בחולי COPD, אשר זוהו באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של החזה, נקשרו עם שיעור גבוה יותר של תמותה מכל סיבה.
לצורך כך, החוקרים ערכו אנליזה תצפיתית רטרוספקטיבית על נתוניהם של חולי COPD שנאספו באופן פרוספקטיבי במסגרת עוקבת ה- Genetic Epidemiology of COPD. המשתתפים היו חולים ממוצא שחור או לבן שאינו היספני, בני 45 עד 80 שנים, אשר עישנו לכל הפחות 10 שנות חפיסה. המחקר נערך ב-21 מרכזים שונים ברחבי ארצות הברית בין נובמבר 2007 לאפריל 2011, וכלל מעקב אחר המשתתפים שנמשך עד ל-31 באוגוסט 2022.
חשיפת המחקר הוגדרה כהימצאותם של פקקים ריריים החוסמים לחלוטין את דרכי הנשימה בסריקות CT חזה, אשר זוהו בדרכי האוויר הבינוניות והגדולות (קוטר נהור של כ-2 עד 10 מילימטרים), וסווגו על סמך ההשפעה על הקטעים (סגמנטים) הריאתיים – משפיעים על 0, 1 עד 2, או 3 או יותר. התוצא הראשוני של המחקר היה תמותה מכל סיבה, אשר הוערכה באמצעות אנליזת רגרסיית הסיכונים הפרופורציונליים. החוקרים תקננו את המודלים לפי גיל, מין, מוצא אתני, מדד מסת הגוף, מספר שנות החפיסה, סטטוס נוכחי של עישון, נפח הנשיפה המאומצת בשנייה הראשונה (forced expiratory volume in the first second of expiration), והמדדים ההדמיתיים של אמפיזמה ומחלות דרכי הנשימה ב-CT.
במסגרת המחקר נאספו בסך הכל 4,483 חולי COPD, כאשר באנליזה הראשונית נכללו 4,363 משתתפים (גיל חציוני, 63 שנים [טווח בין רבעוני 57-70 שנים]; 44% נשים). ל-2,585 (59.3%), 953 (21.8%) ו-825 (18.9%) משתתפים היו פקקים ריריים ב-0, 1 עד 2 ו-3 או יותר קטעים ריאתיים, בהתאמה. 1,769 משתתפים (40.6%) נפטרו במהלך תקופת מעקב חציונית של 9.5 שנים. שיעורי התמותה היו 34.0% (רווח בר-סמך של 95% 32.2%-35.8%), 46.7% (רווח בר-סמך של 95% 43.5%-49.9%), ו-54.1% (רווח בר-סמך של 95% 50.7%-57.4%) בקרב המשתתפים שנמצאו עם פקק רירי ב-0, 1 עד 2 ו-3 קטעים ריאתיים או יותר, בהתאמה. הימצאות של פקקים ריריים ב-1 עד 2 קטעים ריאתיים, לעומת 0 ו-3 או יותר, ולעומת 0 קטעים, נקשרה עם יחס סיכונים מתוקנן לתמותה של 1.15 (רווח בר-סמך של 95% 1.02-1.29) ו-1.24 (רווח בר-סמך של 95% 1.10-1.41) , בהתאמה.
לסיכום, ממצאי החוקרים מצביעים על כך שבקרב חולי COPD, הימצאותם של פקקים ריריים החוסמים את דרכי הנשימה הבינוניות-גדולות נקשרה עם שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה למטופלים שלא נמצאו עם ממצא דומה בהדמיית CT חזה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
