היום הבינלאומי ללא עישון: כמעט בכל שעה מת אדם בישראל מעישון

על פי נתוני משרד הבריאות, שיעור המעשנים בישראל עומד על כ-20%: שיעור העישון בקרב גברים עומד על כ-25.6% והוא גבוה מהממוצע במדינות האיחוד האירופי העומד על 22.5%, ושיעור העישון בקרב נשים עומד על כ-14.8% וגם הוא גבוה מהממוצע במדינות האיחוד האירופי העומד על 13.9%.

לרגל היום הבינלאומי ללא עישון, שיצוין מחר (ד', 31 במאי), האגודה למלחמה בסרטן מגישה נתונים חדשים ומחקרים מדעיים. באגודה מדגישים כי כמעט בכל שעה מת אדם בישראל כתוצאה ממחלות שנגרמות מעישון אקטיבי או פסיבי.

עישון גורם לסרטן, מחלות לב, שבץ מוחי, סוכרת ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), הכוללת אמפיזמה וברונכיטיס כרונית. עישון גם מגביר את הסיכון למחלות עיניים, לבעיות במערכת החיסון ולדלקת מפרקים שגרונית. עישון הוא גם גורם ידוע לאימפוטנציה אצל גברים ולבעיות פוריות אצל נשים.

העישון אחראי לכ-20% מכלל מקרי המוות מסרטן, ומדי שנה מתים בישראל כ-8,000 בני אדם מעישון. בעולם, עישון גורם ליותר משבעה מיליון מקרי מוות בשנה, ואם דפוס העישון בכל רחבי העולם לא ישתנה, יותר משמונה מיליון אנשים בשנה ימותו ממחלות הקשורות לשימוש בטבק עד 2030. על פי תחזית האגודה למלחמה בסרטן, סביר מאוד שגם בישראל ימותו כ-9,000 איש מדי שנה עד שנת 2030 אם המגיפה לא תיעצר באמצעות הסברה, גמילה, מיסוי וחקיקה.

משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, הסביר: "עם כל הידע המדעי המצטבר על העישון, היינו מצפים ליישום תכנית לאומית מתוקצבת למניעת עישון בישראל ולירידה בשיעורי העישון, אך לצערנו חברות הטבק והעישון לא שוקטות על השמרים. ההרגל הממית הזה עדיין גורם לתלות פיזית ונפשית וכמעט בכל שעה מת אדם בישראל מנזקי העישון. לצד אלה, אנחנו מודאגים מאוד ממגיפת סיגריות אלקטרוניות בקרב בני נוער, מוצר עישון מסוכן וממכר, שהוא שער כניסה לעולם העישון. חייבים לפעול בנחישות למיגור התופעה – איסור מיידי של מכירת סיגריות אלקטרוניות חד פעמיות ומוצרי עישון בטעמים".

האגודה למלחמה בסרטן מציגה מחקר תצפיתי חדש שנערך בארה"ב ותוצאותיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Chest, ובו נבדקה ההשפעה ארוכת הטווח של עישון מוצרי עישון אלקטרוניים על תפקודי הלב והריאה. המחקר הקיף 395 משתתפים בעלי סטטוס עישון משתנה, מעשני סיגריות אלקטרוניות בלבד (במהלך ארבע שנים בממוצע, גיל ממוצע 27.4), מעשני סיגריות רגילות בלבד (במהלך 21 שנים בממוצע, גיל 42.8 בממוצע) וקבוצת ביקורת של לא מעשנים, בני 30.8 בממוצע. סטטוס העישון אומת באמצעות בדיקות לנוכחות ניקוטין בשתן.

המשתתפים התבקשו לבצע מבדק עישון בן 15 דקות – מעשני סיגריות אלקטרוניות  שאפו תשע שאיפות בממוצע ומעשני הסיגריה הרגילה שאפו 14 שאיפות בממוצע. לפני המבדק ומיד לאחריו נמדדו לחץ הדם, קצב הלב, זרימת האוויר ותפקודים פיזיולוגיים של המשתתפים, וכן נערך מבחן מאמץ (באמצעות הליכון).

מרבית המדדים שנלקחו מהמשתתפים לפני מבדק העישון היו דומים אצל מעשני סיגריות רגילות ומעשני סיגריות אלקטרוניות, למעט קצב לב שהיה גרוע יותר אצל מעשני סיגריות. אולם לאחר המבדק, בהשוואה לקבוצת הלא מעשנים, מעשני הסיגריות הראו עלייה של mm Hg 6 בקירוב בלחץ הדם הסיסטולי (הערך העליון), לצד עלייה משמעותית בקצב הלב, ירידה בנפח העורקים שמובילה לזרימת אוויר טובה פחות, כמו גם לירידה בכושר הגופני במבחן ההליכון שהתבטא בתוצאות הנמוכות מאלו המצופות מבני גילם. הערכים שנצפו בקרב מעשני הסיגריות האלקטרוניות היו דומים לאלה של מעשני הסיגריות הרגילות.

החוקרים ציינו כי ייתכן שלשינויים התפקודיים הרבים יש משמעות קלינית. מחקרים קודמים הצביעו על קשר אפילו בין עלייה קטנה בלחץ הדם הסיסטולי לסיכון למחלות לב-ריאה. כמו כן, יכולת תפקודית נמוכה במבחן מאמץ (הליכון) קשורה לסיכון לתמותה ממחלות לב ומכל סיבה.

החוקרים הביעו דאגה רבה מכך כי על אף גילם הצעיר יותר של מעשני סיגריות אלקטרוניות, אפילו אפיזודה אחת של שימוש בהן נמצאה קשורה לפגיעה בתפקודי לב-ריאה. עוד ציינו כי השינויים שנצפו בתפקודי לב-ריאה תלויים כנראה לא רק בניקוטין שבסיגריות האלקטרוניות אלא גם בכימיקלים הרבים שמוצרים אלה מכילים. יידרשו מחקרים נוספים כדי להבהיר את מנגנוני ההשפעה של סיגריות אלקטרוניות על תפקודי לב-ריאה.

במחקר אחר שפורסם לאחרונה ב-Nicotine & Tobacco Research בדקו חוקרים מאוניברסיטת דרום קליפורניה את הנזק הנגרם לדנ"א בתאי האפיתל המצפים את חלל הפה בקרב מעשני סיגריות אלקטרוניות לעומת מעשני סיגריות רגילות. נזק לדנ"א גורם למגוון רחב של מחלות הקשורות לטבק, כולל סרטן.

במחקר השתתפו 72 מבוגרים: 24 מהם עישנו סיגריות אלקטרוניות במשך שישה חודשים לפחות ואף פעם לא עישנו סיגריות רגילות, 24 עישנו רק סיגריות רגילות במשך שנה לפחות, ו-24 לא עישנו שום מוצר עישון מעולם והיו קבוצת ביקורת.

מבדיקת תאי האפיתל של המשתתפים עלה כי במעשנים היתה רמת הנזק לדנ"א גבוהה בהרבה בהשוואה ללא מעשנים: פי 2.6 במעשני סיגריות אלקטרוניות ופי 2.2 במעשני סיגריות רגילות. הן במעשני סיגריות רגילות והן במשתמשים בסיגריות אלקטרוניות נמצא כי הנזק היה תלוי מינון, ובמשתמשים שסווגו ככבדים בשתי הקבוצות נמצאו רמות גבוהות יותר של נזקי דנ"א.

עוד נמצא כי במעשני סיגריות אלקטרוניות שנטו להשתמש בנוזל בטעמים מתוקים היתה רמת הנזק הגבוהה ביותר לדנ"א ולאחריהם משתמשי נוזל בטעם מנטה ונוזל בטעם פירות. נמצא כי תכולת הניקוטין במוצר לא היתה גורם מנבא למידת הנזק לדנ"א.

החוקרים ציינו כי "יש תפיסה שגויה שסיגריות אלקטרוניות הן בלתי מזיקות או גורמות לנזק מופחת. המחקר שלנו מספק ראיות משכנעות נגד תפיסה זו; אנו מדגימים שסיגריות אלקטרוניות לא רק שאינן נטולות סיכונים, אלא הן גם בעלות השפעות מזיקות לדנ"א, בדומה לאלו של סיגריות טבק".