אימונופתולוגיה ואבדן של תאי גזע של המעיים (ISC) הם הביטויים העיקריים של מחלת שתל מול מארח (GVHD) במערכת העיכול (GI), שאחראית לתמותה משמעותית לאחר השתלת מח עצם אלוגנית (BMT). עד כה, גישות למניעת GVHD התמקדו בדיכוי חיסוני.
עוד בעניין דומה
במחקר שפורסם בכתב העת Blood מצאו החוקרים כי אינטרפרון-λ (IFN-λ; IL-28/IL-29) משמש כגורם מגן מרכזי כנגד האימונופתולוגיה של מחלת GVHD במערכת העיכול, בעיקר בתא הגזע. עכברי Ifnlr1-/- היו בעלי תגובת GI GVHD מופרזת עם תמותה עודפת, ללא תלות בתאי Paneth ובשינויים במיקרוביום.
הצמיחה של אורגנואידים של המעיים עם Ifnlr1-/- נפגעה באופן משמעותי, ומחסור ממוקד של Ifnlr1 הביא להשפעות מהותיות על תאי Lgr5+ ISC של המקבל וכן על תאי הרג טבעיים (NK). טיפול בעכברים נאיביים באמצעות אינטרלוקין-29 רקומביננטי שעבר פגילזציה ((PEG-rIL-29 הביא לשיפור במספר תאי ה-Lgr5+ ISC ולצמיחה אורגנואידית ללא תלות ב-IL-22 וב-IFN מסוג I או במערכות גנים הקשורים לפרופליפרציה ולאפופטוזיס ב-Lgr5+ ISCs.
טיפול באמצעות PEG-rIL-29 הביא לשיפור ביכולת ההישרדות ולהפחתה של חומרת ה- GVHD, ולהתפשטות מועצמת של האפיתל ולצמיחה משופרת של אורגנואידים שנגזרו מ-ISC לאחר השתלת מח עצם.
שימור רמת תאי הגזע בתגובה לטיפול בעזרת PEG-rIL-29 לאחר השתלת מח עצם אירע בנוכחות ובהיעדר איתות של IFN-λ בתאי ההרג הטבעיים של המקבל. מתברר אם כן, כי שימוש בIFN-λ הינו גישה אטרקטיבית הניתנת לבדיקה מהירה למניעת אובדן תאי ISC ואימונופתולוגיה במהלך GVHD.
מקור:
Henden, AS et al. Blood. 2021 Aug 26;138(8):722-737. doi: 10.1182/blood.2020006375
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
