בוועדת הקורונה של הכנסת הוצגה אתמול (ג') תכנית לביצוע בדיקות קורונה כלל ארציות, שייערכו בו זמנית ובהיקף נרחב כדי לאתר חולים ובעיקר נדבקים חסרי תסמינים. ביכולתה של המדינה לבצע 100 אלף בדיקות כאלו ביום אחד ואפילו יותר נמסר בדיון.
עוד בעניין דומה
את ההצעה העלה ח"כ גדעון סער (ליכוד), שאמר: "יש למדינה יכולות למבצע מהיר כזה. את הלוגיסטיקה יש להטיל על פיקוד העורף. לחלק את המדינה ל-20 אזורים ולהגביל את התנועה בהם רק ל-24 שעות כדי לערוך בהם את הבדיקות. אפשר להגיע גם לחצי מיליון בדיקות ביום. בדרך זו בתוך שבועיים וחצי ניתן לבדוק את כלל אזרחי ותושבי ישראל".
ח" סער קרא לממשלה "להשקיע עתה את מלוא הזמן באסטרטגיה ולא לעסוק במיקרו-טקטיקה. ככל שתיערך בדיקה זו מספר פעמים, ניתן יהיה להוריד באופן דרמטי את היקף התחלואה. אמנם עלות מבצע שכזה גדולה אך עדיין זה יהיה יותר זולה למשק מהסגרים המתמשכים". ח"כ סער מסר כי שוחח בנושא זה לפני כשבועיים עם ראש הממשלה ועם היועץ לביטחון לאומי והובטח לו שהתכנית תיבדק.
ד"ר שרון אלרועי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, טענה בדיון שיש קושי לאכוף את ביצוע ההצעה על מי שלא ירצה להיבדק ולחייבו להיכנס לבידוד. "היום", אמרה, "בארבעה ערים מבצע המשרד בדיקות המוניות בבתי הספר, אלא שלכל בדיקה יש גם מרווח טעות. חייבים לכן לבצע יותר מבדיקה אחת. תכנית הבדיקות ההמוניות נבדקת ותיבדק בהמשך. צריך לבנות תכנית ישימה. מאד היינו מעוניינים לבצע בדיקות המוניות במוקדי התחלואה. נכון יש כיום למדינה יכולת לבצע 100 אלף בדיקות ביום אבל אין 100 אלף איש מדי יום שבכלל מעוניינים להיבדק".
איל צימליכמן, סמנכ"ל חדשנות במרכז הרפואי "שיבא", הציע להתחיל בתכנית בערים מסוימות ומשם לעבור לאזורים גדולים יותר. ״לאחר שיגיע החיסון, נאפשר כניסה של אנשים למקומות שעתידים להיפתח אחרונים כמו תיאטראות, וזאת על ידי הצגת תעודת מחלים שעבר בדיקת PCR או התחסן״.
יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון, מחתה על כך ש"האסטרטגיה היום עדיין היא סגר. אנחנו כבר לא-מעט בתוך האירוע הזה ולכן הצגה של תכניות פעולה נוספות חשובה להתמודדות יותר שפויה עם הנגיף. אנחנו מוחים על גישת משרד הבריאות שתפיסתו הבסיסית היא שהציבור משקר ומרמה. אי אפשר לצפות לאמון הציבור בלי לתת אמון בציבור ויש קודם כל לתגבר את מערכת הבריאות במקום להכין עוד סגר".
סוגיית בחירת תרכיב החיסון המתאים לישראל
עוד תהתה ח"כ שאשא-ביטון: "ברגע שיתחילו להגיע החיסונים - לא הצלחתי עדיין להבין אם מי שלא יתחסן יוכל או לא יוכל לנוע באופן חופשי. אז במה זה שונה ממחלות אחרות? עד היום אמרו לנו שקורונה שונה ממחלות אחרות כי אין לה חיסון. חובת החיסון היא בעייתית מאוד. אני לא זוכרת שביקשו ממני אי פעם, כשעליתי למטוס, להציג הוכחה לחיסון, גם כאשר היתה שפעת החזירים".
ד"ר אורי פיינשטיין, ראש צוות חיסוני הקורונה במשרד הבריאות, הסביר כי פיתוח תרכיב החיסון המקומי יחד עם עסקאות הרכש של החיסונים עדיין מלווים בחוסר ידע כלל-עולמי בדבר ההשפעות ארוכות הטווח של המחלה. "אנחנו", אמר, "רוכשים למעשה הזדמנות שיש בה גם סיכון. יעילות ובטיחות תרכיבי החיסון טרם ברורות. הם ייבדקו כאן היטב לפני שיוצעו לאזרחים. מינהל המזון והתרופות של ארה"ב מתכנן לבדוק כל תרכיב חיסון לפני שיינתן האישור לשימוש בו. זה יקרה בתוך השבועיים הקרובים".
ד"ר פיינשטיין סירב להתחייב לשאלה מתי וכמה תרכיבי חיסון יקבלו ודאות של חיסון בטוח ויעיל וגם סירב לפרט בדבר הכמות המספקת. "היום אני יותר אופטימי. יש כבר חיסון, אי שם בחוץ, ואנו קרובים אליו", התבטא. לדבריו, צוותי משרד הבריאות "מתכוננים לתרחיש שבו כמה חברות יצליחו בו זמנית להשלים את פיתוח החיסונים שלהן ולקבל אישורים ואז להביאם לארץ". עוד ציין כי המכון הביולוגי בנס ציונה ממשיך בבדיקת הבטיחות של תרכיב החיסון שפיתח ובשלב הבדיקה הראשון נמצאו בו עד כה מעט תופעות לוואי".
ח"כ ווליד טאהא (הרשימה המשותפת) התריע בדיון כי לפי סקרים שנערכו בארץ, 50% מהאוכלוסיה השיבו כי אינם מוכנים להתחסן בתרכיב החיסון הראשון שיגיע לישראל. רק 21% מוכנים. "חלקם מוזן במידע ברשתות החברתיות. אחרים חוששים מבטיחותו. לכן", אמר, "יש לתת לאזרחים מידע מדויק מהי יעילות החיסון ולכמה זמן, מהן תופעות הלוואי, מי הן האוכלוסיות הראשונות שיחוסנו ומה ייעשה אם תהיה אוכלוסיה רחבה שתסרב להתחסן".
משתתפים אחרים בדיון תהו מהי מדיניות משרד הבריאות בבחירת תרכיב החיסון שיתאים לישראל, לקבוצות מסוימות באוכלוסיה, ואיזה תרכיב לא יתאים ומדוע. כמו כן הזהירו כמה מהח"כים שהשתתפו בדיון שבניגוד להצהרות חגיגיות, חייבים להודות: בחודשיים הקרובים לפחות לא יחלו לחסן את האוכלוסיה בישראל.
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית, שיבח את "המקצועיות הרבה של משרד הבריאות בהערכת החיסונים המתפתחים בעולם", אבל הציע שהדיונים על רכישת החיסונים ייעשו בשקיפות מלאה כדי לשמור על אמון הציבור. ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, הוסיף: "ככל שהמידע על יעילות ובטיחות תרכיב החיסון יהיה נגיש לציבור, נבטיח את שיתוף הפעולה מצידו. אבל חייבים להבהיר לכולם שלא תהיה אשליה: מיגור המגיפה יימשך עוד זמן רב".