מגזין

חולים מאחורי הסורגים

אוכלוסיית הכלא חולה יותר ועל אף זאת מוחרגת מחוק ביטוח בריאות ממלכתי וסובלת מהקצאת תקציבים נמוכה שמתבטאת בשירותי בריאות בלתי מספקים. האם הגיע הזמן להגדיר סל בריאות לאסירים בפיקוח המדינה?

אסיר וסוהר. אילוסטרציה

במסגרת דיון שהתקיים בכנסת בספטמבר 2018 בנושא העברת מערך הרפואה לחיילים לקופות החולים, ציין כבדרך אגב מנכ"ל משרד הבריאות, מר משה בר סימן טוב, כי "שירות בתי הסוהר (שב"ס) נמצא במשבר גדול מאוד באספקת השירות". אמירה זו כמעט לא זכתה להתייחסות ציבורית ובקרב הקהילה הרפואית. דו"חות שפורסמו בשנת 2015 על מערך הרפואה לאסירים על ידי מבקר המדינה ועל ידי ועדה לבחינת שירותי הרפואה, בראשות ד"ר יצחק ברלוביץ, העלו גם הם בעיות קשות בטיפול באסירים אך לא הובילו להגדלת העיסוק בנושא ומציאת פתרונות.

אוכלוסיית הכלא חולה יותר ועל אף זאת סובלת מהקצאת תקציבים נמוכה יותר הבאה לידי ביטוי בשירותי בריאות בלתי מספקים. המצב הבריאותי הקשה מאחורי חומות הכלא צריך להעסיק את הקהילה הרפואית, כיוון שמדובר בחובה אתית וחברתית אך גם כחלק ממדיניות בריאות ציבורית אפקטיבית. אסירים רבים מרצים תקופות מאסר קצרות ושבים למערכת הבריאות הציבורית, לצד זאת לא אחת מדובר באוכלוסיות שאליהן המערכת הרפואית מתקשה להגיע במסגרת הקהילה. אחד הצעדים הראשונים הנדרשים לשם שיפור שירותי הבריאות בכלא הוא הגדרת סל שירותי בריאות לאסירים והתאמת תקציב מערך הרפואה בשב"ס לצורכי האוכלוסיה.

מאז חוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חלים בחברה הישראלית ובמדינה תהליכים ותמורות להם השפעה על אופן אספקת שירותי הרפואה בישראל. מערכת הרפואה של שירות בתי הסוהר תלויה במידה רבה במערכת הבריאות האזרחית וקשורה אליה בטבורה. תמורות ושינויים שחלים במערכת הבריאות האזרחית המשפיעים על מערכת הבריאות עבור אסירים: החל מנושאים הקשורים לכוח אדם ועד לשאלת אספקת שירותי הבריאות.

Champix
Pfizer
RX
Partially covered by the Health basket
Champix

Health basket inclusion: Champix will be given to the treatment of smoking cessation parallel to supportive means. TABS: 55 x 0.5 mg, 56 x 1 mg; starter pack: 11 x 0.5 mg + 14, 28 x 1 mg. Days 1 – 3: 0.5 mg ×1/d. Days 4– 7: 0.5 mg ×2/d. Day 8 – end of tmt.: 1 mg ×2/d. Pts. should be treated with Varenicline for 12 wks. For pts. who have successf. stopped smok. at the end of 12 wks., an addit. course of 12 wks. tmt. with Varenicline is recomm. to further incr. the likelihood of long-term abstinence. Pts. with ren. impair. No dosage adjust. is necessary for pts. with mild- moder. renal impair. For pts. with sev. renal impair. (estimated CrCl <30 mL/min), the recomm. start. dose of Varenicline is 0.5 mg ×1/d. The dose may then be titrated as needed to a max. dose of 0.5 mg×2/d. For  pts. with end-stage renal dis. underg. hemodialysis, a max. dose of 0.5 mg mg×/d may be admin. if toler. Aid to smoking cessat. for adults over 18 yrs. C/I: Not to pts. under 18 yrs., hypersens.

במאמר זה נדון במערך הרפואי לאסירים תוך התמקדות בשאלה מה צריך להיות סל שירותי הבריאות לאסירים ויחסו לסל השירותים הקיים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי. סוגיה זו קשורה קשר בל ינותק לסוגיות רחבות יותר של המשמעות החברתית של כליאה והאחריות של המדינה כלפי אסירים.

רקע

במסגרת שב"ס מוחזקים כיום ב-32 מתקני כליאה כ-15 אלף כלואים, כשני שלישים מתוכם מרצים מאסר על רקע עבירות פליליות וכשליש אסירים פלסטינים המוגדרים על ידי המערכת כאסירים בטחוניים. רובם הכמעט מוחלט של האסירים הם גברים, כאשר מספרן של האסירות עומד על פחות מ-250. על אף כי מרבית אוכלוסיית האסירים צעירה, ניתן לראות בשנים האחרונות מגמה של הזדקנות האוכלוסיה, כאשר כאלף אסירים בגילאי 55 ומעלה ומוגדרים על ידי שב"ס כמבוגרים. על פי נתוני שב"ס נכון לשנת 2019, כששת אלפים אסירים מאובחנים כסובלים ממחלה כרונית אחת או יותר. לפי מחקר שנעשה בשב"ס בשנת 2013, כשני שלישים מהאסירים הפליליים הם בעלי רקע של התמכרות לסמים או אלכוהול. 73% מהאסירים הפליליים נזקקו להערכה או לטיפול פסיכיאטרי, לעומת 1%-2% באוכלוסיה הכללית, וכ-600 כלואים (קרוב ל-4%) אובחנו כלוקים בסכיזופרניה, לעומת 1%-1.5% באוכלוסיה הכללית.

המסגרת המשפטית

אסירים מוחרגים מחוק ביטוח בריאות ממלכתי בטענה כי הם זכאים לשירותי בריאות מתוקף "חיקוק אחר" – פקודת בתי הסוהר. הפקודה מתייחסת לנושא בקצרה וקובעת בסעיף 11ב(ג)(1): "אסיר יהיה זכאי... [ל]טיפול רפואי הנדרש לשם שמירה על בריאותו, ותנאי השגחה מתאימים לפי דרישת רופא של שירות בתי הסוהר".

מערך הרפואה בשב"ס כולל כ-40 רופאים העובדים במרפאות מתקני הכליאה השונים. שב"ס מתקשה בגיוס רופאים והרוב המוחלט של הרופאים המועסקים במערך הרפואה של שב"ס הם רופאים ללא מומחיות מוכרת

מעבר לקביעה זו כוללת פקודת בתי הסוהר התייחסות מועטה מאוד לסוגיות בריאות, זאת בניגוד להסדרים המפורטים הקבועים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי הכוללים סל שירותים מוגדר, מקורות תקצוב הסל, דרכי עדכונו ובקרה מצד משרד הבריאות על התנהלות הקופות. בנהלים הפנימיים קובע שב"ס כי שירותי הרפואה לאסירים יינתנו בזמן ובאיכות סבירים בכפוף לשיקול דעת רפואי והמשאבים והמקורות העומדים לרשות שב"ס, וכי סל השירותים אשר נקבע על ידי משרד הבריאות ישמש כקו מנחה. לצד אלה, מספק שב"ס לאסירים טיפולי שיניים (פרט לכתרים ושתלים) במסגרת מרפאות השיניים הפועלות בכל בתי הכלא.

אחת ההשלכות המרכזיות של החרגתם של כלואים מחוק ביטוח בריאות ממלכתי היא העובדה שלמשרד הבריאות אין כל סמכות  בקביעת מדיניות וביצוע בקרה ביחס לנעשה במערכת הרפואה בשב"ס.

הוצאה על שירותי רפואה לאסירים

סוגיית תקצוב שירותי הרפואה לאסירים מעוררת מספר קשיים. ראשית, על אף מגמה של הזדקנות האוכלוסיה בכלא והיותם אוכלוסיה הסובלת משיעורי תחלואה גבוהים, לא קיים מנגנון מסודר בדומה לנוסחת הקפיטציה שתפקידו לנסות ולתת תקצוב הולם המותאם לגיל, או מותאם לתחלואה. מערכת הרפואה בשב"ס נדרשת להתמודד עם מציאות שבה היא כמעט אינה מטפלת באוכלוסיה צעירה ובריאה הצורכת מעט שירותי בריאות כפי שניתן למצוא בקרב מבוטחי הקופות. שנית, עובדת היותם של חלק ניכר ממתקני הכליאה בישראל בפריפריה, מקשה על גיוס כוח אדם רפואי ומהווה גורם המוכר כמייקר את שירותי הרפואה.

אסירים בכלא צלמון. צילום: משה שי/ פלאש 90

החרגתם של אסירים מחוק ביטוח בריאות ממלכתי מערימה קשיים נוספים. כך למשל, סעיף המחלות הקשות הקבוע בחוק נועד לתת מענה תקציבי לקופות עבור מחלות אשר עלותן היתה גבוהה במיוחד. חרף העובדה כי נכון לשנת 2019 הוחזקו בשב"ס כ-50 אסירים שנזקקו לטיפול ל-HIV, שב"ס אינו זכאי לתוספת זו.

אלמנט בסיסי נוסף הראוי להביא בחשבון בהקשר זה הוא היותו של שב"ס מערכת שעיקר תפקידה אינו רפואי. קופות החולים המספקות שירותי בריאות בהיקפים גדולים בהרבה נהנות מהנחות ומעלויות רכישה נמוכות בהרבה של תרופות ושירותים רפואיים. בעוד מערכת הבריאות לאסירים מתמודדת עם אתגרים משמעותיים מבחינת תחלואת האוכלוסיה בכלא, הנתק הקיים בינה לבין מערכת הבריאות הציבורית מותיר אותה בנחיתות הבאה לידי ביטוי באופנים שונים, כולל תקציביים.

השירות הרפואי לאסירים

מערך הרפואה בשב"ס כולל כ-40 רופאים העובדים במרפאות מתקני הכליאה השונים. שב"ס מתקשה בגיוס רופאים והרוב המוחלט של הרופאים המועסקים במערך הרפואה של שב"ס הם רופאים ללא מומחיות מוכרת. מצב זה שונה באופן מהותי מהמקובל במערכת הבריאות הציבורית, שבה במסגרת הרפואה הראשונית בקופות כמחצית מרופאי המשפחה בעלי מומחיות כלשהי, כאשר כשליש בעלי מומחיות ברפואת משפחה.

בנוסף לרופאי הכלא, מועסקים בשב"ס כ-200 חובשים. בשל אופיים של מתקני הכליאה, מספקות מרפאות הכלא שירותי רפואה לכל אורך שעות היממה, אך רופא המתקן נוכח רק משעות הבוקר ועד אחרי הצהריים. לאחר שעות אלו, מאוישות המרפאות על ידי חובשים בלבד.

החובשים מהווים גורם מרכזי במערכת הרפואה של הכלא, לא רק מפני שהם משמשים כסמכות רפואית בשעות שבהן אין רופא במתקן, אלא גם בשל התפקידים הנוספים שאותם הם ממלאים, כגון חלוקת התרופות, בדיקת מטופלים, ניהול טריאז' וניהול הרשומה הרפואית. המשימות השוטפות שלהן נדרשים חובשי הכלא, לרבות הטיפול בחולים במחלות כרוניות, ששכיחותן בקרב כלואים גבוהה במיוחד, הופכות את עבודתם למקבילה לזו שנעשית במערכת הבריאות האזרחית על ידי אחים ואחיות; ואילו האחריות המוטלת עליהם במצבי חירום, או כאשר אין רופא במתקן – בייחוד לנוכח הקושי בפינוי מהיר של כלואים – מזכירה יותר את תפקידו של פראמדיק. אלא שהכשרתו של חובש היא בסיסית מאוד ואינה מותאמת למשימות כאלו.

אסירים מוחזקים בבתי חולים אזוקים למיטה. תנאים אלה מובילים לא אחת אסירים לסרב לצאת לבדיקות וטיפולים מחוץ לכלא. כאשר מוסיפים לכך את מצוקת כוח האדם של שב"ס לליווי, והקושי של בתי החולים לקבל אסירים לטיפולים שאינם דחופים, מתקבלת מציאות שבה הליכי בירור וטיפול של אסירים עלולים להיגרר ולהימשך תקופות ארוכות באופן חריג

ועדות שונות לאורך השנים, בהן הוועדה לבחינת שירותי הרפואה לאסירים משנת 2002 בראשות פרופ' אבי ישראלי, העלו את הצורך בשיפור רמת כוח האדם הרפואי המועסק במסגרת שב"ס, בין השאר באמצעות הפניית רופאי הכלא לתכניות השתלמות והתמחויות, הפניית חובשים לקורסי פראמדיקים ושילוב אחיות בצוות הרפואי.

נוסף על שירותי רפואה ראשונית, מספק שב"ס לכלואים גם שירותי רפואת מומחים, באמצעות הפעלת ארבע מרפאות מומחים אזוריות בבתי הכלא, אליהן מגיעים רופאים בעלי מומחויות שונות מבתי החולים הסמוכים. מרכזים אלה מצמצמים את הצורך להוציא את האסירים מהכלא לבתי החולים, דבר היוצר קושי ארגוני רב לבתי החולים ולשב"ס.  עם זאת, הבאת שירותי רפואת מומחים אינה מצליחה לייתר לחלוטין את הצורך בהפניית אסירים לבדיקות וטיפולים מחוץ לכלא, ואף יוצרת קושי בעצמה. היא מובילה להיווצרות זמני המתנה ממושכים לבדיקות מומחים שונים מאחר ויש לאסוף מספר רב יחסית של מקרים על מנת להצדיק הגעה של מומחה למתקן.

ראוי להדגיש כי מרפאות המומחים מסוגלות לספק מענה חלקי בלבד לצורכי אוכלוסיית הכלואים. במצבים שבהם נדרשות התמחויות משנה, בדיקות שאינן אולטראסאונד או מעבדה בסיסיות, אשפוזים וטיפולים מורכבים, שב"ס נאלץ להוציא את האסירים לבתי חולים סמוכים. הוצאת אסיר לבית חולים יוצרת אתגר לא קטן לשב"ס מאחר שהיא מחייבת הקצאת כוח אדם של מספר סוהרים לכל אורך שהותו של האסיר בבית החולים. גם מנקודת מבטם של בתי החולים מדובר באופציה בעייתית בשל נוכחותם של מספר סוהרים הנלווים לאסיר במחלקות הצפופות, ולעתים אף צורך בהגבלת הכניסה לחדר בו מוחזק האסיר.

גם מנקודת מבטם של האסירים, היציאה לבתי החולים אינה אופציה מועדפת. בנוסף לתנאי הנסיעה הקשים, במרבית המקרים, אסירים מוחזקים בבתי חולים בעודם אזוקים למיטה (לעתים בשלוש גפיים) כברירת מחדל. תנאים אלה מובילים לא אחת אסירים לסרב לצאת לבדיקות וטיפולים מחוץ לכלא. כאשר מוסיפים לכך את מצוקת כוח האדם של שב"ס לליוויי, והקושי של בתי החולים לקבל אסירים לטיפולים שאינם דחופים, מתקבלת מציאות שבה הליכי בירור וטיפול של אסירים עלולים להיגרר ולהימשך תקופות ארוכות באופן חריג.

בעיות אלו מוכרות וידועות לשב"ס ובשנת 2009 טענה קרפ"ר שב"ס דאז, ד"ר דיני טישלר-אורקין, במסגרת ראיון לביטאון שב"ס, כי זמני ההמתנה של אסירים לטיפולים ובדיקות הם בין פי שבעה עד פי 20 יותר מאשר במערכת הבריאות הציבורית.

סל בריאות לאסירים

לאור הפרשנות כי חוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל על אסירים, סל השירותים להם הם זכאים נקבע במסגרת הסדרים פנימיים של שב"ס. פקודת שב"ס בנושא המסדירה את זכאותם של אסירים קובעת כי "השירותים הרפואיים כפי שהוגדרו על ידי משרד הבריאות ישמשו קו מנחה במסגרת החלטות גורמי מערך הרפואה בשב"ס בדבר מתן טיפול רפואי לאסיר... הטיפול הרפואי יינתן באיכות סבירה ובזמן סביר, והכל בכפוף לשיקול דעת רפואי ובמסגרת המשאבים ומקורות המימון העומדים לרשות שב"ס".

עלותם הגבוהה של הטיפולים התרופתיים החדשים להפטיטיס C שמאז 2018 ניתנים לכלל הנשאים הזקוקים לטיפול, לצד שכיחות הנגיף בקרב אסירים, מטילה עול כספי כבד על שב"ס מבלי להקצות לכך תקציב מתאים. סיטואציה זו יוצרת לשב"ס תמריץ שלילי לאתר ולאבחן אסירים

נכון להיום, שב"ס לא פרסם באופן פומבי סל שירותים מוגדר לו זכאים אסירים ובאילו מצבים ותנאים תאושר חריגה מהסל. הסדר זה משקף עמדה בעייתית לפיה ניתן לספק שירותים בלתי שוויוניים לאסירים לעומת האוכלוסיה הכללית.

מטעמים של שוויון קיבלו במהלך השנים בתי המשפט, במסגרת מספר עתירות שהגישו אסירים, כי על שב"ס לספק טיפול בהתאם לקבוע בסל שירותי הבריאות. חיובו של שב"ס במתן טיפול בהתאם לסל הכללי יוצרת קושי אחר – היא מחילה על אסירים את הסל הלכה למעשה, אך זאת מבלי לכלול אותו במנגנון התקצוב.

ביטוי עדכני וחריף לבעיה ניתן לראות ביחס לטיפולים התרופתיים החדשים להפטיטיס C אשר הוכנסו באופן הדרגתי מאז שנת 2015 לסל הבריאות, ומאז 2018 ניתנים לכלל הנשאים הזקוקים לטיפול. עלותם הגבוהה של הטיפולים, לצד שכיחות הנגיף בקרב אסירים, מטילה עול כספי כבד על שב"ס מבלי להקצות לכך תקציב מתאים. סיטואציה זו יוצרת לשב"ס תמריץ שלילי לאתר ולאבחן אסירים, חרף היתרונות הברורים באבחון וטיפול מוקדם. גם בתחום קידום בריאות והרפואה המונעת, מצבים אשר כן נכללו בסל הבריאות, כגון ביצוע סדנאות וקבלת תרופות מרשם לגמילה מעישון, לא נגישים באופן כוללני לאוכלוסיית האסירים, למרות ששיעור המעשנים בבתי הסוהר גבוה.

האינטרס הציבורי בקידום מערכת הרפואה לאסירים

המציאות שבה אסירים חרף היותם בעלי שיעורי תחלואה גבוהים יותר נהנים מהשקעה תקציבית נמוכה ומשירותי בריאות בלתי מספקים, אינה רק בעיה ערכית ואתית. ארגוני בריאות, בהם ארגון הבריאות העולמי, מצביעים על כך שהכלא מהווה הזדמנות של מערכת הבריאות להגיע לאוכלוסיות, לרבות בעלי רקע של התמכרויות ותחלואה כפולה, אליהן היא מתקשה להגיע במסגרת הקהילה. במובן זה, הכלא מהווה מסגרת בעלת פוטנציאל משמעותי לקידום רפואה מונעת ועידוד של אורח חיים בריא.

מעבר לכך, על מערכת הבריאות בישראל להביא בחשבון כי מרבית האסירים עתידים להשתחרר ולשוב למסגרת הרפואה הציבורית. טיפול בלתי מספק במחלות כרוניות דוגמת סוכרת או אבחון מאוחר של הפטיטיסC  עלולים להוביל בהמשך לעלויות גבוהות יותר.  בדומה לכך יש הגיון רב בתכניות מניעה וגמילה מעישון במהלך השהות בכלא, באוכלוסיה ששיעור העישון בה גבוה יותר ולאחר מכן משתחררת לקהילה, שם מורכב יותר להגיע לאוכלוסיה זו.

ב-2016, לרגל עשור להעברת שירותי הרפואה לכלואים לידי שירותי הבריאות הלאומיים, פרסם ה-Public Health האנגלי, סוכנות ממשלתית הפועלת לגיבוש מדיניות והערכה בתחום הבריאות, דו"ח מסכם המצביע על הצלחה של הרפורמה המתבטאת, בין השאר, בהעלאת רמת כוח האדם הרפואי העובד בכלא ובאימוץ מדיניות מתקדמת של רפואה מונעת

שיקולים אלה ונוספים הובילו מדינות שונות בעולם לבצע אינטגרציה של שירותי הרפואה לאסירים למערכת הבריאות הציבורית. דוגמאות בולטות לכך הן צרפת (1994), נורבגיה (1998), מדינת ניו סאות' וולס באוסטרליה (1997), ואנגליה (2000-2006). בשנת 2004 השתתפו בכירים במערכות הכליאה והבריאות מארבע המדינות הנ"ל בכנס שעסק ברפורמות שביצעו במערכות הבריאות בבתי הכלא. במסמך המסכם של הכנס צוין כי קיימת הסכמה בארבע המדינות כי המהלך הוביל לשיפור באיכות הטיפול ובהערכת הצרכים של אוכלוסיית הכלואים, ביכולת לגייס כוח אדם רפואי איכותי ובקשר עם המערכת הרפואית הכללית.

בשנת 2016, לרגל עשור להעברת שירותי הרפואה לכלואים לידי שירותי הבריאות הלאומיים, פרסם ה-Public Health האנגלי, סוכנות ממשלתית הפועלת לגיבוש מדיניות והערכה בתחום הבריאות, דו"ח מסכם המצביע על הצלחה של הרפורמה המתבטאת, בין השאר, בהעלאת רמת כוח האדם הרפואי העובד בכלא ובאימוץ מדיניות מתקדמת של רפואה מונעת.

בישראל, סוגיית הקשר בין מערכת הבריאות הציבורית לשירותי הבריאות לאסירים וסל השירותים להם הם זכאים לא זכתה עד היום להתייחסות מסודרת. הגדרתו באופן פומבי של סל שירותים המביא בחשבון את מאפייני אוכלוסיית האסירים ומתקצב זאת בהתאם יכולה להיות צעד ראשון במתן מענה הולם לאוכלוסיה זו שנותרת לרוב מחוץ לדיון.

ספרות:

הוועדה לבחינת השירותים הרפואיים לאסירים בראשות פרופ' אבי ישראלי, דו"ח מסכם (2002).

מבקר המדינה, המערך הרפואי לטיפול בכלוא בשירות בתי הסוהר – דו"ח שנתי 65ג (2015).

רופאים לזכויות אדם - כשלים באבחון וטיפול באסירים עם הפטיטיס סי בשירות בתי הסוהר (2018).

עת"א 2808/05 אחמד תמימי נ' ראש מחלקת רפואה (לא פורסם).

עת"א (מחוזי מרכז)  28629-08-15 רוזליו נ' שרות בתי הסוהר (פורסם בנבו, 2016.5.15).

Prison Health and Public Health: The Integration of Prison Health Services. (2004). [online] London: the Department of Health and the International Center for Prison Studies, King's College London. Available at: https://www.prisonstudies.org/sites/default/files/resources/downloads/prison_health_4.pdf [Accessed 29 Aug. 2019].

Wilper, A., Woolhandler, S., Boyd, J., Lasser, K., McCormick, D., Bor, D. and Himmelstein, D. (2009). The Health and Health Care of US Prisoners: Results of a Nationwide Survey. American Journal of Public Health, 99(4), pp.666-672.

Public Health England (2016). Rapid review of evidence of the impact on health outcomes of NHS commissioned health services for people in secure and detained settings to inform future health interventions and prioritization in England.

נושאים קשורים:  אסירים,  אשפוז אסירים,  שב"ס,  בתי כלא,  הפטיטיס C,  מתקן כליאה,  גמילה מעישון,  בתי סוהר
תגובות
אנונימי/ת
28.11.2019, 22:49

לא

29.11.2019, 11:45

לרוב הסל שמקבלים האסירים זהה לסל הבריאות. לעיתים מקבלים אפילו יותר. לא מזכירים גם כי אין השתתפות ברכישת התרופות.
זמינות הרפואה הראשונית בטח טובה יותר מהאזרח הממוצע.
אחת מהבעיות שלא הוזכרו כאן היא נאמנות כפולה של רופאי השב''ס. כאשר המפקד הישיר של הרופא הוא איש בטחון אז גם ההתנהלות של רופא הכלא מושפעת משיקולים אלו.
הפרדת רפואת השב''ס משדרת הפיקוד עשויה לשנות את התמונה.

אנונימי/ת
29.11.2019, 17:27

את הטענה לגבי נאמנות כפולה ניתן לומר גם לגבי הרופאים של צה"ל. האם יש כאן הצעה לבטל את חיל הרפואה?

29.11.2019, 19:05

גם את רפואת השב''ס לא ביקשתי לבטל. אבל לדעתי רופא בית סוהר לא צריך להיות כפוף למפקד בית הסוהר. כמו שבהרבה מובנים עדיף שקרפ''ג לא יהיה כפוף למג''ד.

אנונימי/ת
30.11.2019, 14:59

יש כפיפות מנהלתית וכפיפות מקצועית. זה קיים לא רק במערכות כמו שב"ס או צה"ל אלא גם במערכות אזרחיות. כמו אחות בבית חולים שכפופה מנהלתית למנהל המחלקה אך כפופה מקצועית למנהלת שירותי הסיעוד בבית החולים.
אין עם זה שום בעיה.

הגיע הזמן לאינטגרציה של שירותי הרפואה בשב"ס עם מערכת הבריאות הציבורית. זה מתבקש ונכון כל כך, הן בראיית שיוויון במתן שירותי בריאות, הן כחלק מראייה של טובת הכלל. (ההזדמנות למתן טיפול בהפטיטיס C מהווה דוגמא מצוינת).