יש דרישה הולכת וגדלה לבצע ניתוחים להחלפת מפרק ירך בסין. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לתאר את מגמות התמותה בבית החולים לאחר ניתוח זה בסין ולבחון את גורמי הסיכון האפשריים.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 210,450 מטופלים שעברו תיקון ראשוני להחלפת הירך ונרשמו במערכת בקרת האיכות הסינית בין השנים 2013-2016. התמותה בבית החולים לאחר הניתוח וגורמי סיכון אפשריים הוערכו בעזרת רגרסייה רב משתנית מסוג פואסון.
במהלך תקופת המחקר, נרשמו 626 מקרי תמותה ב-30 הימים הראשונים שלאחר הניתוח. התמותה ירדה מ-2.9% בשנת 2013 ל-2.6% בשנת 2016 (p=0.02 עבור המגמה). בהשוואה למקביליהם, גיל מתקדם, מין זכרי ומטופלים גרושים או אלמנים היו בעלי סיכוי גבוהה יותר לתמותה (p<0.05). הסיכון היחסי לתמותה לאחר ניתוח ירך לטיפול בשבר היה גבוהה בשני מונים (סיכון יחסי 2.0, רווח בר-סמך 95%: 1.5-2.6) בהשוואה למטופלים שעברו את הניתוח בגין מחלה כרונית. הסיכון היחסי לתמותה היה 3.3 (2.7-3.9) ו-8.2 (6.5-10.4) למטופלים עם מדד תחלואה (Charlson Comorbidity Index – CCI) של 1-2 ועבור CCI של 3 ומעלה, בהתאמה, בהשוואה למטופלים עם CCI בציון 0. שיעור התמותה השתנה בהתאם לאזור הגאוגרפי, כאשר שיעור התמותה הכי נמוך היה באזורים המזרחיים (1.8%), לאחר מכן אזור בייג'ינג (2.1%), הצפון (2.9%), דרום מערב (3.6%), דרום-מרכז (3.8%), צפון מזרח (4.1%) וצפון מערב (5.2%).
מקור: