ביטוי יתר של הרצפטור HER2י(Human epidermal growth factor receptor 2) נראה ב-20% ממקרי סרטן השד, וקשור במשך שרידות קצר יותר. Trastuzumab הוא נוגדן לרצפטור HER2, ושילובו בטיפול כימותרפי ראשוני מגביר את משך השרידות ואת משך הזמן עד להתקדמות המחלה.
עוד בעניין דומה
Trastuzumab emtansine (להלן T-DM1) הוא שילוב של trastuzumab עם תרופה ציטוטוקסית (DM1, שהוא בעל פעילות microtubule inhibitory). השילוב מאפשר להעביר את התרופה באופן ספציפי אל תאי הגידול, וכך לשפר את האינדקס התרפויטי ולצמצם את מידת החשיפה של שאר תאי הגוף. במחקר EMILIA (מחקר Phase 3) נכללו משתתפות שהשילוב הטיפולי של trastuzumab עם taxane לא היה יעיל עבורן, ונערכה השוואה בין התגובה שלהן לטיפול ב T-DMI לתגובה לטיפול בשילוב laptinib+capecitabine, שהוא טיפול מקובל במצב זה.
סרטן השד (אילוסטרציה)
בשנים 2009–2011 נכללו 991 משתתפות ב-213 מרכזים ב-26 מדינות. המחקר התנהל באופן מבוקר אקראית ופתוח. טיפול ב-T-DM1 שיפר באופן מובהק את משך השרידות החופשית מהתקדמות המחלה – חציון של 9.6 חודשים בקבוצת T-DM1 לעומת 6.4 חודשים בקבוצת laptinib+capecitabine. הסיכון היחסי להתקדמות המחלה היה נמוך ב-35% (stratified HR 0.65, 95%CI 0.55-0.77, P<0.001)
גם השרידות הכללית נמצאה ארוכה יותר בטיפול ב-T-DM1. באנליזה שבוצעה לאחר שארעו 331 מקרי מוות נמצא חציון השרידות 30.9 חודשים בקבוצה זו לעומת 25.1 חודשים בקבוצת laptinib+capecitabine, כך שהסיכון לתמותה היה נמוך ב-32% (HR 0.68, 95%CI 0.55-0.85, P<0.001).
שיעורי השרידות במשך שנה היו 85.2% בקבוצת T-DM ו-78.4% בקבוצת laptinib+capecitabine, ושיעורי השרידות במשך שנתיים היו 64.7% ו-51.8%.
שיעור תופעות הלוואי החמורות היה נמוך יותר בטיפול ב-T-DM1, והיה 57% בקבוצה זו לעומת 41% בקבוצת laptinib+capecitabine. תופעות הלוואי שנמצאו שכיחות יותר בטיפול ב-T-DM1 היו טרומבוציטופניה ועלייה ברמת aminotransferase. תופעות הלוואי שהיו שכיחות יותר בטיפול ב-laptinib+capecitabine היו שלשול, בחילה, הקאות ו-palmar-plantar erythtodysesthesia.
החוקרים מסכמים כי T-DM1 האריך את השרידות ואת השרידות החופשית מהתקדמות המחלה במידה גבוהה יותר מהטיפול המקובל ב-laptinib+capecitabine, וגרם פחות תופעות לוואי בקרב מטופלות הסובלות מסרטן שד מתקדם חיובי ל-HER2 שטופלו בעבר בשילוב trastuzumab+ taxane.
המחקר בוצע במימון F. Hoffmann–La Roche/Genentech
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
